נטלי לזר: הרצון במשמורת משותפת במסווה של חיסכון במזונות – האמנם?

שבוע שעבר, הגיעה לעו"ד נטלי לזר א' אם לשלושה לשיחת ייעוץ. א' היתה נרעשת במיוחד לאור העובדה כי לפני כמה ימים איבדה את עבודתה וכעת היא תרה אחר עבודה חדשה. א' התגרשה לפני כשלוש שנים מבעלה ובית המשפט קבע כי על הבעל לשלם סך של 7,000 ₪ לחודש כולל מדור ומחציות לשני קטינים בני 7 ו 10 וחצי שנים. בין הסיבות אותן ניתן למנות שהכריעו את הכף בסכום מזונות לא נמוך שכזה, עמדה העובדה כי האב מיעט לקיים הסדרי ראייה עם הקטינים וזאת מאחר שהקים משפחה חדשה.

לאחר ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 נתקף האב ב"געגועים" עזים לגדל את ילדיו ואף תבע בבית המשפט משמורת משותפת כטקטיקה להקטנת סכום המזונות שנפסקו לו. האב התעלם מהעובדה כי במשך 3 שנים פגש בילדיו באופן לא סדיר, שילם את מזונותיו באיחור, ואף ציער רבות את ילדיו בהפרותיו הרבות את הסדרי הראייה שנקבעו עימם.

כיצד יתרשם בית המשפט מתזמון הגשת תביעה זו היא שאלה מעניינת

בפסיקה ניתן להבחין כי רוב בתי המשפט אינם פוסקים יש מאין, אלא בוחנים בתבונה את המצב הקיים ערב ההלכה החדשה. בחינה זו כוללת עיון בתסקירים, המלצות העו"ס לסדרי דין, לעיתים בית המשפט מבקש להתרשם מהקטינים ולשמוע מהם ישירות מהם זמני השהות עם ההורה התובע, בנוכחות עו"ס מיחידת הסיוע, כמו גם בחינה והתרשמות מדוקדקת מטיב ואינטנסיביות הקשר.

על פי ההלכה החדשה, בבע"מ 919/15 וכפי שנקבע פה אחד כאמור בחוות דעתו של כב' השופט ש' פוגלמן לפיו:

"בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכלית היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, בשים לב למכלול נסיבות המקרה ".

על מנת להיכנס בשערי ההלכה החדשה יש צורך בהתקיימותם של שלושה תנאים מצטברים:

1. גילאי הקטינים 6-15 שנים.
2. זמני השהות שווים עם כל אחד מההורים.
3. הכנסותיהם של ההורים זהות.

ורק לאחר מכן מציינת עו"ד נטלי לזר, בית המשפט נדרש לקביעת הממצאים הבאים:  צרכי הקטינים (לרבות צרכים בגין מדור ואחזקתו), היכולות הכלכליות של ההורים מכל המקורות העומדים לרשותם (לרבות הכנסה פנויה) והיחסיות ביניהם, חלוקת זמני השהות בפועל אצל כל אחד מההורים כל זאת בכפוף לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה.

בתמ"ש 59672-03-15 פסקה כב' השופטת אטדגי-פאריינטה, בהתאם להלכה החדשה וביצעה את חישוב המזונות בהתאם ליחס ההכנסות ויחס זמני השהות, אך התייחסה  לחריגות המקרה שלפניה, מאחר והאב כלל לא פוגש את בנו ולא מקיים עמו קשר כלשהו, ולמעשה חרגה מהנוסחה המקובלת ופסקה מזונות גבוהים יותר תוך הקשבה לצו ליבה המוסרי. פסק דין זה מצביע על יישום הלכת בע"מ 919/15 שעה שהשתכרותו של אב פחותה משמעותית מזו של האם, אך עם זאת, אין הוא מקיים הסדרי שהות עם הקטין שהינו בעל צרכים מיוחדים.

פסיקה זו אמנם הביאה בחשבון את ההלכה החדשה אך שילבה ברגישות רבה את תום ליבו של האב שנתקף ב"געגועים" עזים בתזמון כה מפתיע, את טיב הקשר ביניהם ערב ההלכה החדשה ואת התרשמותו הכוללת מכנות התביעה שלו וחובת תום הלב המוגברת החלה כאשר עסקינן ביחסי משפחה.

בסופו של יום למעשה, אנו עדים לתביעות משמורת המוגשות אמנם במסווה של כלי לחיסכון במזונות, אך כל מקרה נבחן לגופו, ולא די בטענה כי מדובר אך ורק ברצון של אבות לחסוך במזונות, אלא במתן הזדמנות שווה וראויה לשני ההורים לשהות עם ילדיהם בצורה שיוונית וזהה להורה השני.