המושג 'תשוש נפש' הוא כזה שלא הרבה מכירים או יודעים את משמעותו, ובכול זאת מדובר במושג במקודם או במאוחר – רובינו נאלץ להכיר אותו. תשושי נפש הם אנשים שסובלים מחוסר תפקוד באחוז מסוים בחייהם. מדובר בדרך כלל באנשים שסובלים מירידה משמעותית ביכולות התפקודיות והקוגניטיביות. תשישות נפש הוא מושג שמכליל בתוכו מספר בעיות נוירולוגיות וגופניות בתחום התפקוד המוחי.
בכך מי שסובל ממוגבלויות שונות כמו דמנציה או אלצהיימר כחוסר יכול להתמצא במרחב, מבלבול קשה, שינוי לרעה בשיפוט ובתובנה, בלבול כרוני ועוד – יוגדר על ידי המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח הפרטית – כתשוש נפש. לכן הוא זכאי לזכויות שונות ולגמלת סיעוד. בשל כך כדאי לדעת איך מאבחנים תשישות נפש.
כיצד מאבחנים את המצב הקוגניטיבי של המבוטח?
לצעירנו, כמעט כולנו נגיע בשלבים המאורחים של החיים: למצבים של חוסר תפקוד חלקי או מלא. לכן קיימת גמלת סיעוד על מנת להבטיח כי יהיה מי שיטפל בנו כשנזדקן או שנחלה. ובכול זאת המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח דורשים אבחון מקצועי של המבוטח לפני שהם מעניקים גמלה כזאת או אחרת.
אבחון תשישות נפש מתרחש באמצעות בדיקת יכולות קוגניטיביות של הביטוח הלאומי שמטרתה לבדוק האם המבוטח אינו יכול לבצע לפחות 3 מתוך 6 פעולות בסיסיות, ביניהן: רחצה, אכילה ושתייה, קימה מהמיטה, שכיבה, הליכה ממקום למקום למקום בקלות. המוסד לביטוח לאומי וגם חברות הביטוח ישלחו בודק מטעמם כדי לאימוד את מצבו של המבוטח, ובמידה והוא מוגדר כתשוש נפש או אדם שסובל מבעיות חמורות בתפקוד, יכול המבוטח לקבל גמלה וסיוע של מטפל סיעודי.
על פי עורך דין גלעד רמתי, האבחון עצמו נעשה על ידי תשאול המבוטח בשאלות בסיסיות שעוזרות להבין האם הוא יודע היכן הוא נמצא, האם יש לו תחושה של זמן או של מקום, ושאר שאלות לאבחון המצב הקוגניטיבי והנוירולוגי. לאחר האבחנה ובמידה והמבוטח מוגדר כתשוש נפש – מומלץ להמשיך בהליכים מול הביטוח כדי לקבל את גמלת הסיעוד.
