בעידן שבו אנו מלהטטות בין קריירה, משפחה, ניהול בית ורשימה אינסופית של משימות, המושג "זמן פנוי" מרגיש לעיתים כמו מדע בדיוני. נשים רבות מנהלות עולם שלם, אך בתוך המירוץ היומיומי, הדבר הראשון שהן נוטות להקריב הוא הזמן האישי שלהן – ובמיוחד, הזמן המוקדש ליצירתיות לשמה, ללא מטרה תפקודית.
כאן נכנסת לתמונה סדנת יצירה ייעודית לנשים. זהו לא עוד חוג, וזה בהחלט לא "בזבוז זמן". זוהי הכרזה אקטיבית על "לחיצה על Pause" – יצירת אי של שקט בתוך האוקיינוס הסוער של החיים, מרחב המאפשר לא רק ליצור אובייקט יפה, אלא גם להתחבר מחדש לעצמנו.
הקסם שבעבודה עם הידיים
אנו חיות בעולם דיגיטלי, שבו רוב האינטראקציות שלנו מתבצעות דרך מסכים והתוצאות של עבודתנו הן לרוב וירטואליות. אנו צורכות תוכן באופן פסיבי – גוללות, צופות, מקשיבות. סדאונת יצירה של נגיעות הן האנטיתזה המושלמת לכך.
היא מחזירה אותנו למשהו בסיסי, קדום וארצי: עבודה עם הידיים. בין אם זה לישה של חימר, משיכת מכחול על קנבס, שזירת פרחים, תפירה או צורפות – הפעולה הפיזית והטקטילית (חוש המגע) היא סוג של מדיטציה בתנועה.
כאשר הידיים עסוקות במלאכה ממוקדת, המוח נכנס למצב של "זרימה" (Flow). המחשבות הטורדניות על מה צריך לעשות מחר, על המיילים שצריך לענות, או על רשימת הקניות – כל אלו נדחקות הצידה. הרעש הפנימי נרגע. זוהי חווית מיינדפולנס טהורה, שבה אנו נוכחות במאה אחוז ברגע הזה. התוצאה היא לא רק מוצר פיזי, אלא גם תחושת סיפוק עמוקה ורגיעה נפשית שקשה להשיג בדרך אחרת.
כוחה המרפא של "אחוות נשים"
למה בעצם סדנה "לנשים בלבד"? משום שלמפגש נשי יש איכות ייחודית משלו. בסביבה נשית, נוצר באופן טבעי מרחב בטוח, מכיל ולא שיפוטי.
בסדנה כזו, אף אחת לא נמדדת על פי התפקיד שלה בחוץ – היא לא "אמא של", "המנהלת של" או "אשתו של". היא פשוט היא. נשים חולקות סיפורים, צוחקות, תומכות זו בזו ומעודדות התנסות ללא פחד מכישלון. נוצרת שפה משותפת סביב היצירה, המאפשרת חיבור אותנטי ובלתי אמצעי. האנרגיה בחדר הופכת להיות אנרגיה של שיתוף, השראה הדדית וקבלה.
>> למידע נוסף היכנסו לאתר: https://asizot.co.il/
לשבור את מחסום ה"אני לא יצירתית"
אחת האמירות הנפוצות ביותר שנשים אומרות לעצמן היא: "אבל אני לא יצירתית", "אין לי כישרון", "אני טובה רק במספרים". זוהי טעות נפוצה הנובעת מהשוואה מתמדת.
סדנת יצירה אינה מבחן בבית ספר לאמנות. המטרה שלה היא לא לייצר יצירת מופת, אלא לאפשר תהליך. המנחה בסדנה נמצאת שם כדי להדריך טכנית, אבל בעיקר כדי לתת לגיטימציה להתנסות, "לקשקש", לטעות, ולגלות. לעיתים קרובות, הנשים המופתעות ביותר מהתוצאה ומההנאה שבתהליך הן אלו שהגיעו הכי סקפטיות.
היצירתיות קיימת בכולנו; היא פשוט זקוקה להזמנה לצאת החוצה.
סיכום: מתנה לנפש
סדנת יצירה לנשים היא הרבה יותר מרכישת מיומנות חדשה. זוהי השקעה ישירה בבריאות הנפשית. זוהי הצהרה שאומרת: "מגיע לי זמן לעצמי. מגיע לי לטפח את הנפש שלי. מגיע לי ליצור".
החזרה הביתה מהסדנה היא לא רק עם אגרטל חדש, תכשיט או ציור. החזרה היא עם מצברים מלאים, עם תחושת מסוגלות מחודשת, ועם תזכורת מוחשית לכך שבתוך כל העשייה היומיומית למען אחרים, יש לנו גם עולם פנימי עשיר שרק מחכה שנפנה אליו קצת תשומת לב.
