פרפקציוניזם הצד האפל

פרפקציוניזם

ההגדרה של פרפקציוניזם ״מתבססת על הדחף להגיע לביצוע מושלם, בדחף רגשי בהשוואה לצורך הגיוני או לא הגיוני כלומר לא מדובר בשאיפה״. ההבדל בין דחף לבין שאיפה הוא שכאשר אנו שואפים למשהו כלומר אנו משתדלים שאותו דבר יקרה, אך זה לא מסתדר, אנו מקבלים את זה.

לעומת זאת, במצב של דחף אם המשהו הזה לא יקרה, זה יוביל לקטסטרופה/ מצוקה עמוקה, סוג של אובססיה. מחקרים וטיפולים מראים קשר ישיר בין פרפקציוניזם לבין דיכאון שכן סוג המחשבה עלול לפגוע באורח החיים ולהשפיע על האדם בצורה שלילית. פרפקציוניזם בהיבט השלילי של המילה, הוא למעשה דפוס שמנהל את חייו של האדם, דפוס ממנו האדם לא יכול להשתחרר גם במצבים בהם אותו דפוס לא תורם לו, לא משרת אותו ולו מסייע לו בשום צורה.

פרפקציוניזם עלול לעודד התקפי חרדה, פחדים מסוגים שונים והפרעות – פחד ממעליות, פחד מנהיגה, חרדות חברתיות, הפרעות שינה, הפרעות אכילה, הפרעות בתפקוד מיני ועוד.

יש מקרים בהם פרפקציוניזם מעודד הפרעה כפייתית ולאחר שנחקרו במשך שנים מצבים שונים של פרפקציונזם נמצא כי קיים קשר חזק בינו לבין דיכאון, חרדה ושאר הפרעות נפשיות.

סוגים של פרפקציוניזם:

  • פרפקציוניזם כלפי העצמי – במצב זה האדם דורש שלמות כלפי עצמו. דוגמאות לקשר בין פרפקציוניזם מסוג זה לבעיות נפשיות הן דיכאון מסוגים שונים והפרעות אכילה. לאדם יש ציפיות גבוהות מעצמו וכאשר הוא נכשל הדבר מוביל להערכה עצמית נמוכה מאוד ולכל מיני סוגים של התנהגויות שליליות.
  • פרפקציוניזן מושלך – במצב זה האדם משליך את השלמות גם כלפי האנשים הקרובים לו. לאדם יש כל מיני ציפיות מהאנשים הקרובים לו ולכן הוא סובל מבעיות בין אישיות הפוגעות במערכות היחסים שלו עם האחרים.
  • פרפקציוניזם נתפס – במצב זה האדם מעוניין לשמור על עצמו שייך ולכן רק עם אלו הסובבים אותו יהיו מושלמים הוא יהיה מרוצה. האדם דואג להיעדר הפרפקציוניזם שלו בעצמו.

פרפקציונזם מאיפה זה בא?

פרפקציונזם מוביל לתסכול גדול ולעתים אף למחשבות אובדניות – ״אם אני לא מושלם אני לא שווה״, ״אםפרפקציוניזם אני לא משיג 100 במבחן אני כישלון״, ״אם אני לא מתקבל למשרה הזו אין לי עתיד״. הסביבה בה אנו חיים היא זו שלרוב מעודדת פרפקציונזם וגורמת לאנשים ספיציפיים להגיע להבנה שעליהם לצפות מעצמם יותר, אחרת הם לא שווים. רק במקרים בהם תכונה זו הופכת לקיצונית, היא עלולה ליצור קושי ביצירת קשרים חברתיים, דיכאון, תסכול, הפרעות נפשיות ועוד.

איך מטפלים?

ברוב המקרים ניתן לטפל בתופעה בעזרת טיפול התנהגותי – קוגניטיבי שכן כאמור קיים קשר ישיר בין סבל מדיכאון לסבל מפרפקציוניזם. בשני סוגי האישיות הללו יש נטייה לבצע הכללה מוגזמת של אירועים שליליים. גם הגישה הפסיכודינמית יכולה לעזור. את הטיפול מתאימים בהתאם לחומרת המצב ולאישיותו של המטופל.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest
גלית ברוך

גלית ברוך

גלית ברוך היא בלוגרית, מרצה ומארגנת סדנאות בתחום הסטיילינג וההעצמה נשית. את כל הנושאים על בריאות, צרכנות ופנאי, עיצוב הבית, משפחה וזוגיות גלית מביאה במאמריה והרצאותיה עבור קהל הנשים שרוצות לקבל מידע והשראה לדברים חדשים ומעניינים בתחום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *