יש שחקני קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, אשר נדמה לנו שתמיד היו שם. מהיום בו פתחנו טלוויזיה בפעם הראשונה או הלכנו לקולנוע בפעם הראשונה, אנחנו יכולים לראות אותם והם לא הולכים לשום מקום.
בראד פיט הוא אחד מהם. הוא בסך הכל בן 53, אך נדמה שמאז ומתמיד הוא היה בקולנוע, מאז ומתמיד הוא מלווה אותנו, במיוחד אם אנחנו צופים בקולנוע באדיקות משנות השמונים ומעלה. יש לכך הסבר מאוד פשוט, הוא השתתף בלא מעט סרטים וכן סדרות טלוויזיה שזכו להצלחה. יתרה מזו, הוא גם דמות אשר פעילה באופנים שונים, בין אם זה בתחום הפוליטי, חברתי וכן לא מעט במדורי הרכילות.
הקריירה של בראד פיט החלה כמו במקרים של שחקנים רבים אחרים, בתפקידים קטנים בסדרות טלוויזיה, ביניהן, ג'אמפ סטרייט 21 שהיתה אהובה על בני נוער רבים, וכן בסדרות כמו דאלאס ושלושים ומשהו. עם הזמן הוא עבר לקולנוע כשתפקידו ב"תלמה ולואיז" היה זה שהפך אותו לשחקן מוכר. בהמשך הוא השתתף בסרטים כמו "שבעה חטאים", "12 קופים", "מועדון קרב", "טרויה", "המקסיני", "ממזרים חסרי כבוד", "מאניבול" והסיפור המופלא של בנג'ימין באטן, עליהם היה מועמד לאוסקר. כמו כן הוא כיכב בטרילוגיית הסרטים "אושן" יחד עם חברו ג'ורג' קלוני.
מלבד אותם סרטים בהם שיחק בראד פיט באופן פעיל, הרי שישנם לא מעט סרטים בהם הוא היה מפיק או שותף להפקה. צריך לומר שהוא גם זכה להצלחה גדולה בתפקיד אורח שעשה בשנות התשעים, במהלך פרק אחד בסדרה הפופולארית "חברים".
הייחוד של בראד פיט, להבדיל משחקנים אחרים הוא בחירת הסרטים. כל סרט מאופיין בצורה אחרת והוא בוחר לעצמו סרטים שאינם פשוטים בהכרח למשחק. בין אם מדובר בסרט כמו "12 הקופים", "מועדון קרב" או סרטים כמו "סליפרס" בהם הוא שיחק דמות של שחקן מבוגר אשר בתור ילד עבר התעללות בפניימיה בה שהה. כמו כן הסרטים הם ייחודים מבחינת העלילה שלהם, וצריך לומר עוד, שהוא זכה לעבוד עם רשימה ארוכה מאוד של במאים מהמובילים בעולם הקולנוע, וזו הוכחה נוספת לייחודיותו כשחקן ולהערכה הרבה שרוכשים לו בהוליווד.
