קניה של רכבים לפירוק – win win situation
העולם מתחלק לשניים – למוכרים ולקונים וביניהם קיים משא ומתן. אנשים מוכרים וקונים כל הזמן, חפצים, שירותים ואפילו חלומות. המשותף לשני הצדדים הוא הרצון להשיג כמה שיותר בכמה שפחות. אחד התחומים שבהם המשוואה הזו פחות עובדת קשור בעסקאות בין אדם שקונה רכבים לפירוק באשדוד (או בכל מקום אחר) ואדם שמוכר רכבים לפירוק. מדובר בעסקה משתלמת ובטוחה לשני הצדדים ונסביר:
מה מרוויח המוכר
רכב שמסיבה כלשהי ירד מהכביש כבר לא יחזור לנסוע. האפשרויות עבור בעל הרכב דלות וכוללות גוש ברזל שאין לו מה לעשות איתו והוא צריך להיפטר ממנו.
יתכן וגוש הברזל המדובר תופס מקום בחצר, מכער את הנוף ואפילו הפך בית לזוחלים כאלה ואחרים. יתכן שהוא תופס חניה ואם לבעל הרכב אין חניה משלו הרי שהוא תופס חניה ברחוב, דבר שיש לגביו חוקים ברורים.
בעל הרכב גם לא יכול לזרוק אותו בשטח פתוח מאחר וזו עבירה על החוק. הוא לא יכול לתת אותו לחבר מפני שגם עבור החבר היא לא תהיה שימושית, היא ירדה מהכביש ואסור לנסוע בה.
כמו שאומרים – לא לבלוע ולא להקיא. מאחר והרכב לא יכול לספק את היעוד לשמו הוא נוצר, שוויו עבור בעל הרכב זניח והרווח שלו ממכירת הרכב לפירוק יכול לנוע סביב כמה אלפים בודדים – הרבה יותר מכלום. בנוסף לרווח הכספי, הוא מרוויח פתרון אחד עבור כל הבעיות שהוזכרו.
קראו על פירוק רכבים בחברת DBC >>>
מה מרוויח הקונה
הקונה, שקניית רכבים לפירוק זו הפרנסה שלו, מרוויח הכנסה. הוא יפרק את הרכב, ימכור את חלקי החילוף התקינים ואת המתכות ימחזר.
רווח אוניברסלי
גם היוניברס והאנושות כולה ירוויחו פחות זיהום אוויר.