החוק להגנת הפרטיות הוא חוק שאנשים שוכחים את דבר קיומו משום שהיום אנחנו חיים במציאות שבה המדיה החברתית והאינטרנט בכלל מעודדים חדירה לפרטיות של אנשים. לפעמים זה גורם לפגיעה קשה שיש לה השלכות כספיות ורגשיות ולפעמים החדירה הזאת היא עילה להגשת תביעה לפיצויים על פגיעה בפרטיות. מומלץ לבדוק זאת עם עורך דין בכל פעם שנדמה לכם שאכן הייתה פגיעה כזאת בכם כדי לדעת כיצד לפעול.
באילו מקרים מדובר בפגיעה בפרטיות?
- מקרים שבהם מתפרסמת תכתובת פרטית שלכם שאין בה חשד לפלילים אבל יש בה פרטים אינטימיים ואישיים שלא רציתם שייוודעו ברבים, וכל פרסום כזה גורם לכם לנזק. זה יכול להיות תכתובת בין אנשים על בני זוגם או בני משפחתם באופן שגורם להם נזק לשמם הטוב במזיד או וכדי לפגוע ולהפיץ מידע פוגעני.
- פרסום תכנים ותמונות שהגיעו לאנשים באופן לא חוקי או לא מורשה והם לא מורשים לעשות בו שימוש כזה. במקרים כאלה לוקחים בחשבון בבית המשפט את כוונת המפרסם לפגוע והאם היה מודע לכך שמדובר בתוכן אסור לפרסום שהנפגע לא אישר ולא רצה שיתפרסם. יש להניח שגם היתממות בנוגע לתכנים מסוימים תיפסל בבית המשפט כאשר ברור כי הפרסום פוגעני. לדוגמה, פרסום תמונות של אדם פרטי בעל אמונה דתית כלשהי כשהוא עושה פעילות שנוגדת את רוח הקהילה שבה הוא חי ועלולה להזיק לו אישית.
- רבים נוטים לבלבל בין רכילות שעוברת מפה לאוזן לבין פרטים אישיים שמתפרסמים ברשות ובהסכמת הנפגע. כלומר, כאשר מגיעה אליכם רכילות שהחלטתם לפרסם לראשונה, גם אם היא מבוססת הוכחות. אם מושא הרכילות לא התכוון מעולם לפרסם אותה, זוהי חדירה לפרטיות שנעשית בגלל שיקול דעת מוטעה של המפרסם. במקרה זה גם תישקל כוונת המפרסם לפגוע בכוונה במודע בתובע.
ראו גם: הגנת הפרטיות באתר של שלומי וינברג
