כיצד כלים מעולם הגישור יכולים לפתור מתחים שעולים בשל ילד ראשון שנכנס למשפחה

גישור

זוג צעיר שזה עתה התחתן, החליט שהגיע הזמן להביא ילד ראשון לעולם ולהרחיב את המשפחה, והנה בחלוף תשעה חודשים הגיע ילדם הראשון והשמחה בשמיים. מדובר בהתרגשות אמיתית לא רק לבני הזוג אלא גם למשפחה המורחבת כמו הסבא וסבתא מצד שני ההורים, שפעמים רבות מנסים לסייע לזוג הצעיר בגידול הילד.

ביחד עם השמחה כשמגיע ילד ראשון לתוך המשפחה הצעירה מתחילה ההתמודדות האמיתית שכן קודם כל ההורים אינם חופשיים כשהיו, כל חייהם לפחות בחודשים ולעיתים בשנים הראשונות הם סביב הילד. אם בעבר הם היו יכולים לצאת לבילוי מתי שהם רצו, אז עכשיו הדבר דורש ארגון והספונטניות הולכת ונעלמת.

מעבר לזה, אחד הדברים שיותר משפיעים על זוגות אלו שעות השינה, כאשר בדרך כלל התינוק מתעורר מספר פעמים בלילה וכך ההורים אינם ישנים באופן רצוף והדבר גורם לעייפות ועצבנות.  כמו כן, כל אחד מההורים מביא אתו תפיסות חינוכיות שלמד מהוריו עוד בהיותו ילד, ועלולים להיווצר חילוקי דעות, כיצד לחנך אתו.

בואו לא נשכח שיש גם את המשפחה המורחבת ולעיתים הסבא או הסבתא מצד שני ההורים רוצים לסייע לצדדים מתוך כוונות טובות, אך לפעמים נגרם ההפך הגמור וכך נוצרים מתחים לא בריאים שמשפיעים באופן ישיר על ההורים.

ישנם גורמים נוספים, אך די בגורמים הללו על מנת להבין שילד ראשון יוצר מתחים ואף חילוקי דעות בין שני ההורים הצעירים. אך הדבר לא חייב להיות כך, זאת אומרת התמודדות עם גידול הילד הראשון עלולה בהחלט להעמיד את המערכת הזוגית במתח וליצור חילוקי דעות ומדובר בדבר טבעי לחלוטין, השאלה האמיתית היא איך מתמודדים עם זה.

על מנת לסייע להורים הצעירים, ניתן לקחת כלים מעולם הגישור שיכולים לסייע ולפתור את המחלוקות בדרך בריאה ומקדמת.
כך למשל, אחד הכלים שבהם משתמשים מגשרים בהליכי הגישור הוא יצירת אינטרסים משותפים, זאת אומרת מגיעים שני הצדדים כאשר לכל אחד יש דרישות ובקשות שעליהם הוא מדבר, והמגשר ביחד עם הצד השני, מקשיבים למה שיש לכל אחד לומר, לאחר מכן, המגשר יעלה באמצעות שאלות את האינטרסים המשותפים של שני הצדדים.

אם ניקח לדוגמא מקרה של זוג הורים שיש לו חילוקי דעות בנוגע לשעות השינה של הילד, הורה אחד חושב שהילד צריך לישון בשעה 19:00 בדיוק והורה שני חושב שזה לא יהיה נורא אם הילד ילך לישון ב 20:00, אומנם זה נשמע ויכוח פעוט, אך מאחוריו מסתתרים מאבקי כוחות והוא בקלות יכול להתגלגל לחילופי האשמות בין ההורים.

לכן אם הם היו מזמנים מגשר הוא היה שואל אותם שאלות, כמו מדוע כל אחד מההורים רוצה שהילד ילך לישון בשעה שקבע ? בהתאם לתשובה, המגשר היה עושה שיקוף לתשובות ויכול היה להבין יותר לעמוק מדוע זה כה חשוב, בעוד ההורה השני מקשיב כמובן.

לאחר מספר שאלות, המגשר היה מגיע לסיבה ולאינטרס האמיתי מדוע כה חשובה השעה לאותו הורה, לאחר מכן המגשר היה יוצר ביניהם אינטרס משותף שוב באמצעות שאלת שאלות כמו: שניכם רוצים את טובת הילד, נכון?, האם אתם חושבים שוויכוח ביניכם מקדם את טובת הילד שלכם?, מהו האינטרס המשותף שלכם? ואיזה צעד כל אחד יכול לעשות על מנת לקדם את האינטרס המשותף ? בצורה כזו בסופו של יום, ישנו סיכוי גבוה שהצדדים ימצאו פתרון משותף שישרת את האינטרס המשותף שלהם, שהוא בעצם טובת הילד ובד בבד גם יצליחו ללמוד מזה ולהפיק לקחים לפעם הבאה.

לשם כך אתם לא חייבים מגשר, אתם יכולים גם לעשות זאת בעצמכם, תבואו פתוחים ומתוך רצון להבין את הצד השני ומשם תמצאו את האינטרס המשותף שלכם וממנו תביאו את הפתרון.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest
גלית ברוך

גלית ברוך

גלית ברוך היא בלוגרית, מרצה ומארגנת סדנאות בתחום הסטיילינג וההעצמה נשית. את כל הנושאים על בריאות, צרכנות ופנאי, עיצוב הבית, משפחה וזוגיות גלית מביאה במאמריה והרצאותיה עבור קהל הנשים שרוצות לקבל מידע והשראה לדברים חדשים ומעניינים בתחום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *