במהלך השנים אנחנו יכולים לראות, לא מעט התפתחויות בתחום של טיפול בילדים עם שיתוק מוחי. התפתחויות אלו נובעות בין היתר בזכות העובדה שנערכו מחקרים שונים שמלמדים שאכן ניתן לטפל בילדים עם שיתוק מוחי והם יכולים לבצע פעולות שונות בעצמם או עם עזרה של אחרים.
כמובן שהיכולת לבצע פעולות אלו תלויה ברמת השיתוק איתה מתמודד הילד, אך אנחנו יכולים לראות יותר ויותר רופאים וחוקרים אשר מציעים להורים דרכים כיצד להתנהל עם ילד שיש לו שיתוק מוחי, באופן כזה שהוא יוכל לבצע הרבה יותר פעולות מאשר היה נהוג לחשוב שילדים עם שיתוק מוחי יכולים לעשות.
מדובר על פעולות שחלקן נתפסות בעינינו כפעולות בסיסיות, שגרתיות, יומיומיות. למשל פעולות של תנועה, דברים שבעבר לא חשבו שילדים מסוגלים לעשות, הרי שכיום ילדים עם שיתוק מוחי יכולים ללכת לבד, אומנם עם עזרה של אמצעים שונים ובכל זאת מדובר על התקדמות ממשית. כמו כן מדובר על פעולות מסובכות יותר כמו דיבור ברור, אכילה, ואפילו כתיבה במקרים מסוימים. שוב הכל תלוי ברמת השיתוק ועד כמה עובדים עם הילדים על אלמנטים אלו.
שיתוק מוחין כידוע, הוא מצב בו יש הפרעה במערכות המוטוריות של הילד במוח, מה שגורם לכך שיש לקות תנועה משמעותית. שיתוק מוחין זה מצב קבוע ולא ניתן לשנות אותו, אך כאמור ניתן לטפל בו כך שאלמנטים מסוימים יהיה ניתן להתמודד איתם. חשוב להדגיש, כשמדברים על שיתוק מוחין, לא מתכוונים למחלה או הפרעה ספציפית אלא לאוסף של מחלות והפרעות.
כיום אומנם יש ירידה במספר הילדים שנולדים או מתמודדים עם שיתוק מוחי (במקרים רבים הנזק מתגלה עד גיל שלוש ולא מיד עם הלידה), מתוך 1000 לידות, 3.5 ילדים מתמודדים עם שיתוק מוחי, מרבית זכרים.
כאמור הטיפול יכול להתבצע בצורות שונות, אכן מטיפול אורתופדי, פיזיותראפי, ריפוי בעיסוק וכן במקרים מסוימים תרופתי, כשיש צורך להקל על נוקשות בשרירים. בכל מקרה, הטיפולים מתבצעים בהתאמה למצב הילד וכמובן לצד טיפול של שיקום וחינוך מיוחד שמלווה על ידי מורים, יועצים וכמובן ההורים עצמם.
