אנדרטאות, מצבות, אין ספק כי בין שני אלה יש קווי דמיון ולפעמים הם עשויים להיות כמעט זהים. שניהם מתקשרים על פי רוב עם מותו של אדם, עם פטירתה של אישה אהובה או עם זיכרון של קבוצת אנשים שלרוב אינם עוד. אך בשורות הבאות נבקש לחדד כמה מההבדלים שבין מצבות לבין אנדרטאות.
יגון אישי לעומת אבל לאומי
כל יגון ואבל הינו בעל ממד רגשי מובהק. יש אנשים המחצינים את האבל בבכי או במנהגי אבלות בולטים. אחדים מאיתנו יותר מופנמים בעניין הזה. הן מצבות והן אנדרטאות יכולים להיות מעוצבים בצורה מאוד מאופקת או בצורה מודרנית יותר ואף בעלת קווים אומנותיים. אבל ההבדל ניתן להגדרה כהבדל שבין יגון אישי לעומת אבל לאומי (או לפחות אבל של קבוצת אנשים במסגרת חברתית רחבה).
מצבה, מייצגת את היגון האישי או המשפחתי. לרוב את המצבה בוחרים האנשים הקרובים ביותר לנפטר/ת. לעומת זאת, אנדרטה מייצגת אתוס רחב למדי. כך למשל אנדרטאות שהועמדו לזכרם של נופלי יחידות צבאיות, או כאלה שהונחו לזכרם של אנשים שנספו בשואה או בפרעות על רקע לאומי או דתי, נפגעי תאונות דרכים וכדומה.
על גבי מצבה מוזכרים פרטי נפטר או נפטרת, לעיתים המצבה מונחת עבור בני זוג, כפי שנאמר, בחייהם ובמותם לא נפרדו. לעומת זאת על גבי לוח זיכרון של אנדרטה תצויין על פי רוב קבוצה גדולה למדי של אנשים, בשמם ולעיתים גם בתוארם. לעיתים, הכיתוב יציין קבוצה של אנשים כמכלול, אך יד הזיכרון היא כאמור קולקטיבית. העיצוב של האנדרטה נבחר לעיתים על פי שיקולים לאומיים, לעיתים ישנה וועדה שדנה בכך או שהציבור מוזמן להציע הצעות או רעיונות. יש והעיצוב יהיה החלטה של עמותה חברתית או ארגון לאומי.
