מצד אחד כעס הוא דבר טבעי, אך כאשר נתקלים בילד כעוס, ניתן לחוש תסכול גדול, וזאת כי אנו המבוגרים לא מצפים מילדים קטנים וחסרי "בעיות מהותיות בחיים" שייצאו מגדרם. פה רצוי לעצור ולהבין שקיימים מצבים שבהם כעס אכן הגיוני, במיוחד אם הילד חווה תסכול מהפער שבין תחושת העצמאות אליה הוא שואף לבין התלות במבוגרים, וכמובן שגם ישנו הטריגר של חוסר סיפוק מיידי שמוביל לטונים צורמים. עם זאת, קיימים מצבים שבהם הכעס עובר את גבולות הסביר, ופה מוטב לדעת שאנו כהורים מחזיקים בתפקיד מהותי, ביכולותינו לנווט את התסכול למקום יותר נכון ונעים, ולו באמצעות קורס שעוסק בהדרכת הורים.
תמרור אזהרה
קורס בתחום הדרכת הורים מסייע להעניק לילד כלים חשובים בכדי להתמודד נכונה בעת תסכול. מדוע כה חשוב להשקיע בכך ולא פשוט לשבת ולחכות שהילד יגדל או שההתקף יחלוף? כיוון שילד שמקצין תחושת כעס זקוק לעזרה אך לרוב לא יבקש אותה. בנוסף, הילד פוגע בסביבה המידית ואף בקלות עלול להפוך לאלים – להיות מסוכן לעצמו ולסביבתו. עוד נציין שהתעלמות מהבעיה עשויה להוביל לבעיות נוספות, כגון דחייה חברתית, בעיות לימודיות ופגיעה נפשית.
שלושה כלים מנצחים
- סייעו לילד להתנסח – תדברו עם הילד על התחושות השונות. כאשר מרגישים שניתן להשחיל מילה, התקרבו ובעדינות תציינו שאתם שמים לב שקשה לו ותציפו את מהות הבעיה. בנקודה זו אפשרי להציע שמקור הקושי נובע מעצב, מבוכה, היעלבות, אכזבה וכדומה. ככול שהילד יכיר את המונחים ויידע לשייך אותם לסיטואציה, הוא יילמד להסביר את עצמו טוב יותר, וכאשר יש הסבר, ישנה דרך לתקשר – יותר קל להורה להעניק עזרה.
- הוו דוגמה אישית – ילדים שואבים המון ממה שהם רואים בסביבה המידית שלהם, ובטח מההורים שמהווים עבורם מודל לחיקוי. אי לכך חשוב להוות דוגמה אישית. כך למשל אם איבדתם שליטה והילד נחשף לכך, חשוב להתאפס וכמה שיותר מהר לדבר עם הילד על הסיטואציה, להתנצל ולדון על הטריגר לכעס ועל דרכים חלופיות לטובת תגובה ראויה: במקום לצעוק, הייתם יכולים ללכת הצידה להירגע, לספור עד עשר וכדומה.
- תשחזרו את האירוע – אתם בטח מכירים את הסיטואציה ממקור ראשון, כאשר כועסים, אין טעם לנסות לתקשר אתכם. עם זאת, כאשר נרגעים, ישנה הזדמנות ללבן את הנושא ממקום הגיוני ויעיל. אי לכך, לאחר שעבר זמן ורואים שהילד במצב רוח טוב, חשוב להגיע אליו בגישה רגועה ולבקש לשוחח עמו על מה שהיה – לבקש שיספר מדוע כה כעס. כאשר הילד יחוש שדעתו חשובה, הוא יהיה מוכן לקבל משוב ואף לבחון את הסיטואציה מזווית חדשה. לאחר שהילד מציג את הצד שלו, יש להעלות שאלות מכווינות, כגון "מה לא היה בסדר בהתנהגות שלך", "כיצד פעם הבאה תוכל להגיב טוב יותר" וכדומה. את סיום השיחה מוטב לסכם עם טיפים יעילים, למשל "בפעם הבאה שאתה חש צורך להרביץ תבוא לדבר איתי".
לו רק יותר הורים היו משקיעים
הכלים שציינו אכן יעילים, אך אין כמו לעבור קורס מקיף, גם אם המצב אינו קיצוני. לו רק יותר הורים היו עוברים סדנה בנושא, היינו חיים בחברה בריאה יותר. מה עוד? תמיד יש לזכור שילד כועס הוא עדיין ילד שזקוק לתחושת הגנה ומילה טוב, ועל כן הקפידו להיות אמפטיים וכאשר הילד נרגע, העניקו לו חיבוק.
