בית הדין הרבני הוא זה בעל הסמכות הייחודית בכל מה שקשור לנושא הגירושין של בני זוג יהודיים. בני זוג אשר מבקשים להתגרש, חייבים להביא עילה לכך על מנת שבית הדין הרבני אכן ייתן את פסק הדין לגירושין. במקרים אשר בהם תביעת הגירושין היא מחוסרת עילה, הרי שהיא עשויה להידחות.
להלן 10 הסיבות אשר עשויות להוות עילות לגירושין.
סיבה ראשונה – הסכמה של שני בני הזוג להתגרש – למעשה כאשר שני בני הזוג מביעים את רצונם להתגרש, הרי שזו תוכל להוות סיבה מספקת לגירושין ובמקרים מן הסוג הזה הליך הגירושין יהיה מהיר וקצר.
סיבה שנייה – היעדר אהבה. האמת היא שכאשר אחד מבני הזוג טוען כי הוא כבר אינו אוהב את בן הזוג, טענה זו לא תוכל להוות עילה לגירושין על פי הדין העברי.
סיבה שלישית – פגמים פיזיים גופניים של בן הזוג – בכל מקרה לגופו יבחן בית הדין את המקרה והוא זה שיכריע האם אכן מדובר בעילה מספקת אשר עשויה להוות עילה לגירושין.
סיבה רביעית – בעיות נפשיות אצל אחד מבני הזוג – גם במקרים מן הסוג הזה, לא תמיד ניתן יהיה לדרוש מבית הדין הרבני כי הוא יאשר את הגירושין אך במקרים רבים כאשר מדובר במחלות נפש וכדומה אצל אחד מבני הזוג, ניתן יהיה לקבל בקלות היתר מבית הדין הרבני לביצוע הגט.
סיבה חמישית – עקרות של הבעל – אם הבעל סובל מבעית עקרות והוא אינו יכול להביא ילדים לעולם, גם אם לאישה כבר ישנם ילדים משלה, יהווה הדבר עילה לגירושין.
סיבה שישית – עקרות של האישה – אם האישה הינה עקרה והיא לא הצליחה להרות משך 10 שנים מנישואיהם, מהווה הדבר עילה לגירושים על פי ההלכה.
סיבה שביעית – אלימות – כאשר ישנה אלימות מצד הבעל כלפי אשתו והיא סובלת ממנו ואינה מסוגלת להתקרב אליו פיזית, מהווה הדבר עילה לגירושין ופנייה אל עו"ד גירושין.
סיבה שמינית – חוסר הסכמה בנושאים מהותיים – בהתאם לשיקול בית הדין.
סיבה תשיעית – חזרה בתשובה או חזרה בשאלה של אחד מבני הזוג.
סיבה עשירית – בגידה מצד אחד מבני הזוג בהתאם להכרעת בית הדין.
