במה עוסק פרק ביבליוגרפיה?
הכנת עבודות סמינריוניות דורשת מלבד כתיבת המחקר על כל חלקיו, אף פרק ביבליוגרפיה אשר מופיע לאחר פרק סיכום המחקר וקודם פרק נספחים במידה וישנו.
בפרק זה על הסטודנט לציין את כל המקורות אשר עשה בהן שימוש וציטט מהן בכתיבת הסמינריון ו/או המטלה, כאשר המבנה של הפרק עצמו נעשה לפי סוגי המקורות ובהתאם לכללי האקדמיה הקיימות בתחום בו עוסק המחקר.
האם מדובר בפרק חובה או רשות?
פרק ביבליוגרפיה ובשמות בעברית פרק מקורות, הוא פרק חובה בכל תחומי האקדמיה בעולם כולו, שכן, סמינריון אשר מוגש ללא פרק זה הרי שכלל לא ייבדק בידי המרצה אלא ידחה על הסף, היות ומדובר באחת החובות הבסיסיות ביותר החלות על כתיבת סמינריון.
מהן ההנחיות לכתיבת פרק ביבליוגרפיה?
באופן כללי ההנחיות הן לכתוב את המקורות לפי סוגי המקורות וכן לפי סדר וחשיבות המקורות. כמו כן, בכתיבת עבודה סמינריונית לדוגמא במשפטים, יש הבדל בין מקורות מהחקיקה מול מקורות מהפסיקה ו/או ספרות ו/או משפט בינלאומי.
מנגד, כך בתחומים אחרים יש הבדל בין מקורות ראשוניים מול מקורות משניים, וכן סדר אקדמי שמבדיל בין מקורות שונים, כמו גם הסדר מי מופיע ראשון ולאחריו, שכן, אין מדובר בסדר אקראי או לפי הסדר של השימוש בהם בגוף המחקר.
כמו כן, קיים הבדל בין הדרך בה נכתבים המקורות במשפטים מול יתר התחומים, כגון היכן יש לכתוב את שנת ההוצאה לאור, הדרך בה יש לציין את שאר הפרטים, וכן על חשיבות פרטים נוספים כגון מספרי העמוד בספר.
כמו כן, חשוב לציין כי לדוגמא דברים אלו של חוקר א מצוטטים מתוך ספר ב', כך לגבי כל מקור ומקור בו נעשה שימוש בסמינריון, הכול חייב להיות רשום בפרק מקורות באופן מפורט ולפי הכללים הנהוגים בתחום בו הוא עוסק.
האם יש הבדל בין הנהוג בכתיבה בישראל בעברית מול הכתיבה הבינלאומית?
התשובה על שאלה זו הינה חיובית, הן של כך שהכללים הנהוגים בארה"ב הן מעט שונים מאלו הנהוגים באירופה, כך שיש לשים לב על ציטוט המקור והדרך בה הוא צוטט במקרה וצוטט מתוך מאמר אחר.
כמו כן, קיימים הבדלים הנובעים מהשימוש השונה באופן טבעי בשפעה העברית לעומת השפה האנגלית, לדוגמא בעברית יש לכתוב עמ' הן לגבי עמוד בודד והן לגבי עמודים רבים, לעומת כתיבה בשפה אנגלית בה קיים הבדל, שכן לגבי עמוד בודד נכתוב p ולעמודים רבים נכתוב pp, וכן על זו הדרך.
