אין זה סוד שמרבית התקשורת בינינו מתבצעת כיום דרך האינטרנט, אין זה סוד שגם מרבית המידע שאנחנו נחשפים אליו מועבר אלינו דרך האינטרנט. לכן אין זה מפתיע שהוצאות ספרים, אנציקלופדיות, מוסדות אקדמיים, כלי תקשורת ועוד, מעבירים את מרבית פעילותם לאינטרנט ומציעים לנו אפשרות לקרוא ספרים ומאמרים דרך הרשת ולא דווקא על נייר מודפס.
אחת הדוגמאות היפות והבולטות לכך היא אנציקלופדיה תלמודית. מדובר בפרויקט נרחב שהחל בשנת 1947, ובשנת 2017 יצא הכרך ה-38 שלו. חשוב לומר, האנציקלופדיה יוצאת לא רק במתכונת דיגיטלית אלא היא ממשיכה לצאת גם במתכונת מודפסת, זאת עבור אנשים הן מהמגזר החרדי-דתי והן מהמגזר החילוני, אשר מעדיפים להחזיק את הכרכים השונים בספריית הבית, כמו שהיה נהוג מאז ומעולם.
האנציקלופדיה התלמודית מכילה את כל הערכים והפירושים של התלמוד, על פי סגנונות שונים, ואמונים על כתיבתה רבנים שונים. הרעיון הוא להעביר את כל התלמוד לתוך אנציקלופדיה אחת, בשפה ברורה, כך כולם יוכלו להבין וליהנות ממה שכתוב.
חשוב לומר, המעבר לדיגיטל הוא לא פשוט, הרי עבור רבים בחברה החרדית האינטרנט הוא אויב, אך יש הכרה בכך ששכבות שונות באוכלוסייה ובפרט אצל החרדים, משתמשים באינטרנט לצרכים שונים, בוודאי לצורכי מחקר, ועל כן יהיה להם יותר נוח ופשוט להשתמש בכלי הדיגיטלי מאשר בכלי המודפס. צריך גם לזכור, שיש כאן מבט לעתיד, הרי עם הזמן יהיה הרבה יותר קל לאכלס הכל במחשבים ולא על נייר.
השימוש באינטרנט, גם מאפשר לכל אחד לקרוא מהאנציקלופדיה מכל מקום בכל זמן, הוא לא צריך להחזיק את הספרים והוא לא צריך ללכת לספרייה הקרובה בשביל לשכור אותם. כל מה שעליו לעשות זה לפנות למחשב או למכשיר הטאבלט, ולהתחיל לגלוש.
ניתן לעבור בין הכרכים השונים, ניתן לקרוא פירושים שונים וכן ניתן להחליף דעות דרך כלים חופפים, עם גורמים אחרים שמבינים ומתמחים בתחום.
חשוב לומר, כתיבת אנציקלופדיה תלמודית עדיין נמשך, הפרויקט ממשיך בשיא הכוח, וכל הזמן נכתבים כרכים חדשים שמצטרפים לאלה הישנים, גם בדפוס וגם בדיגיטל.
