בעבר, כשצעירים רצו לפרסם שירים שהם כתבו, הם היו צריכים לשלוח אותם למגזינים של שירה או לעורכי מוספי שירה ותרבות בעיתונות הארצית ולקוות שמישהו יסכים לפרסם את השירים שלהם. זה היה הליך ארוך ולא פשוט, במקרים רבים השירים אשר התפרסמו לבסוף היו של יוצרים מוכרים ממילא או כאלה שהיה להם ייחוס מסוים בתחום.
מאז הופעת האינטרנט, לא רק שמספר המגזינים לשירה ירד (תהליך שאנחנו עדים בכל מה שקשור לתקשורת הכתובה) אלא מעבר לכך, נוצרה במה חדשה לפרסום טקסטים עבור כותבים צעירים, במה חופשית ורחבה. בהתחלה היו אלה אתרי אינטרנט אליהם היה ניתן לשלוח שירים ולפרסם אותם באופן חופשי, פורומים לשירה בהם כותבים יכלו לפרסם את השירים שלהם ולקבל תגובות ופידבקים מגולשים אחרים.
זירה חדשה נפתחה לכותבים כשהופיע הפייסבוק בחיינו, אז נוצרו קבוצות שירה אליהן יכול להצטרף כל מי שרוצה, ובזמנו החופשי לפרסם את השירים שלו. בדומה לפורומים, גם כאן הוא יכול לקבל פידבק מגולשים ואף ליצור איתם קשר. בדומה לפורומים, השירים לא נשארים הרבה זמן בדף הראשי, להבדיל מאתרי אינטרנט אשר מאפשרים ליצור עמוד יוצר בו מרוכזים כל השירים של הכותב.
פרסום שירים באינטרנט הוא משתלם, מאחר והוא מאפשר לנו לקבל ליהנות מחשיפה רחבה לשירים שלנו, אנחנו יכולים לפרסם שירים חדשים וכן שירים ישנים, ולקבל עליהם תגובות, חיוביות ושליליות, אנחנו יכולים ליצור קשרים עם אנשים שמתעסקים בתחום ולא להשאיר את השירים במגירה שלנו.
כל קשר כזה, כל תגובה, מאפשרת לנו לקבל כלים חדשים, להבין דברים חדשים אודות הכתיבה. כיצד כותבים בצורה נכונה, מה חסר בשירה שלנו ועוד. לעיתים התגובות הן ייחודיות, שכן כל אחד מהגולשים מבין את השירים שלנו מעט אחרת, יש מי שלוקח את זה למקום האישי ויש מי שקורא את השיר מזווית חברתית, לאומית ואחרת.
פרסום שירים באינטרנט איננו שונה מפרסום במגזין שירה ואפילו לא מפרסום ספר. הרי גם כשאנחנו מפרסמים שיר באינטרנט, אנחנו מגיעים לכמות גדולה של קוראים, חלקם הופכים אדוקים וחוזרים שוב ושוב לקרוא את השירים שלנו.
